סירוס כלבים

בעלי כלבים רבים עומדים מול השאלה האם לסרס את הכלב שלהם כשהוא מגיע לגיל המתאים, בעיקר בגלל סיבות אידאולוגיות, רפואיות, התנהגותיות, ועוד. סירוס כלבים הוא פרוצדורה רפואית שכיחה, וכלבי בית רבים עוברים אותה בהצלחה ומחלימים במהירות. למה חשוב לסרס את הכלב? האם יש לכך משמעות לטווח ארוך? על כך במאמר הבא.

למה מסרסים כלבים?

לסירוס הכלבים כמה מטרות עיקריות:

• מניעת התרבות, בעיקר כשמדובר בכלבי בית ובייחוד אם בבית מספר כלבים. הדבר נכון גם עבור בעלי כלבים שאוהבים להפגיש את הכלבים שלהם עם כלבים אחרים, ומעוניינים למנוע מהכלב לאתר כלבה מיוחמת ולהזדווג איתה.
• איזון ההתנהגות – כלבים מסורסים הם נוחים יותר לאילוף, משתפים פעולה בקלות והם לרוב יהיו רגועים יותר. כלב מסורס לא ינסה להפגין דומיננטיות ולסמן טריטוריה (לרוב באמצעות שתן), לא ירוץ לעבר כלבה מיוחמת גם באמצע הטיול וכשהוא קשור באמצעות רצועה לכלב, ולא ינסה לפרוק את הצרכים הטבעיים שלו על הרגל או היד שלכם (כפי שבעלי כלבים רבים חווים לעתים). סירוס יסייע גם בהפחתת הסיכויים לאגרסיביות אצל הכלב, הן כלפי אנשים והן כלפי כלבים אחרים, בעיקר בגלל הירידה בצורך שלו להפגין דומיננטיות.
• הפחתת הסיכויים למחלות בגיל מבוגר, ובעיקר בכל הנוגע לבלוטת הערמונית והאשכים של הכלב.

האם זה כואב לכלב?

הסירוס מבוצע באמצעות ניתוח, והוא מתבצע בהרדמה מלאה כך שבמהלכו הכלב לא ירגיש שום כאב. לאחר הניתוח ייתכן צורך במשכך כאבים או טיפול אנטיביוטי, אך כלבים רבים מחלימים במהירות לאחר הניתוח ויום לאחר מכן כבר מתנהגים כרגיל ללא שום טיפול נוסף. חשוב להיות ערים להתנהגותו של הכלב ולפנות לווטרינר בהתאם לצורך.

מתי מומלץ לסרס כלב זכר?

סירוס מומלץ החל מגיל חצי שנה בערך, ובהתאם להוראותיו של הווטרינר. עד גיל חצי שנה, אשכיו של הכלב אמורים לרדת אל שק האשכים וכך ניתן יהיה להוציא אותם בניתוח. אם הם לא ירדו, יש להיוועץ עם ווטרינר להמשך טיפול, מעקב וקביעת מועד חדש לניתוח.

טיפול בכלבים אחרי סירוס

בשעות שלאחר הסירוס הכלב יצטרך לנוח, וככל הנראה ייראה קצת ישנוני, מדוכא, יאבד את התאבון, ועשוי להקיא כתגובה להרדמה (תופעת לוואי נורמלית לחלוטין). בדרך כלל הכלב יישאר להשגחה במרפאה בשעות אלו, ולאחר מכן ישתחרר הביתה.

• לאחר השחרור מהאשפוז, חשוב להימנע ממקלחת למשך 10 ימים לפחות, ויש לוודא שהכלב לא מלקק או מנסה לפתוח את התפרים באזור. במקרה הצורך, יש להשתמש ב"קונוס" (או קולר אליזבתני) שימנע מהכלב לגעת באזור. במקרה הצורך, יש להסיר את הקולר הרגיל של הכלב, אם ציידתם אותו בקולרים לכלבים, כדי שלא ייתפס בקולר האליזבתני.
• שינוי במזון – במקרים מסוימים הכלב יזדקק לאוכל שונה ממה שאכל עד עכשיו, בעיקר כי הוא יצרוך פחות אנרגיה ולכן כדאי לספק לו אוכל המכיל פחות חלבון. הסיבה לכך היא שצריכה של מזון עשיר בחלבון לכלב שצורך פחות אנרגיה עשויה להביא להשמנה. כמובן שאת התאמת האוכל יש לתאם עם הווטרינר ולקבל את המלצתו לאוכל המתאים, בהתאם למצבו של הכלב, לגיל ולגזע שלו, ולא כל כלב יצטרך שינוי דרמטי באוכל.
• וודאו שיהיה לו נוח – הכלב ירצה לנוח ולישון לאחר הניתוח, וכדאי לוודא שהפינה שלו מסודרת ומאורגנת בשבילו. מיטה לכלב או שמיכה רכה ונעימה יוכלו לעשות את העבודה. מומלץ לעטוף את המיטה או השמיכה בשקית ומעליה לשים סדין נעים או שמיכה נוספת, משום הכלב עלול להטיל את מימיו ללא כוונה באזור (וכמובן, אל תכעסו עליו).
• השגיחו על הכלב בימים שלאחר הניתוח – חשוב לשים לב לתפרים ולכל האזור, ולדווח למרפאה בה טופל הכלב על כל סימן חשוד כמו נפיחות, שינוי צבע, דימום או הוצאה של התפרים ע"י הכלב. אם הכלב לא חוזר לעצמו וממעט לאכול ולתפקד יותר מיומיים לאחר הניתוח, חשוב להתייעץ עם הווטרינר ולהגיע למרפאה במקרה הצורך.

התנהגות הכלב לאחר הסירוס

לאחר ההחלמה, הכלב צפוי להראות בהדרגה שינוי התנהגותי. הוא ככל הנראה יהיה רגוע יותר, פחות תוקפני ולא ינסה להראות דומיננטיות או לסמן טריטוריה. כל זאת לאור השינויים ההורמונליים בעקבות הסרת האשכים, הליך נורמלי לחלוטין. מדובר בשינוי התנהגותי לטובה גם עבור הכלב וגם עבור הבעלים, וימנע בעיות בעתיד.

אם אתם שוקלים לסרס את הכלב, חשוב מאוד להכיר את כל היתרונות בעקבות הניתוח. היו ערניים לשינויים ויזואליים או התנהגותיים אצל הכלב, משום שמדובר בפרוצדורה רפואית שעשויה לעתים לגרור סיבוכים, אך מדובר בהליך מאוד שכיח שאותו ווטרינרים מבצעים מספר פעמים ביום, כל יום, והם מיומנים בו ביותר כך שאין סיבה לדאגה. סירוס יסייע לכלב להיות רגוע יותר ויתרום לבריאותו, ובכך גם יאריך את חייו.